האמת שבמדיטציה הזו, חטאתי הכי הרבה לכוונתו של הטקסט הסיני המקורי. הסינים דיברו על אחדות, מעין גשטאלט של "היחיד כחלק משלם" על הייחודיות והביחד שבאחדות, על הנהגה והצטרפות להנהגה קיימת. ואילו אני - אני לקחתי זאת לכיון של - זוגיות.
ויחד עם זאת, מהי זוגיות אם לא היחידה הבסיסית ביותר של האחדות? היחידה הראשונית של "השלם גדול יותר מסכום חלקיו?" היחידה הראשונית שבה יכולה להתקיים הנהגה. ועוד לפני כן, הזוגיות כיחסים שיש בהם אהבה ותשוקה וחיבור אחד אל השני?
ומי מאיתנו אינו מתאווה באמת לזוגיות טובה ומיטיבה? כזו המאפשרת לשני הצדדים לצמוח ולגדול מתוך החממה של הבטחון בשותפות? כל אחד מאיתנו כמה לזוגיות טובה ונעימה ומיטיבה.
אני מאמינה בזוגיות, שאיננה שני חלקים של השלם. אלא שני שלמים שגדלים זה לצד זה, זה עם זה. לא כחצי, שלא יכול בלי החצי השני, שתלוי בו אלא כשלם, שיש בו הכל ויחד עם זאת הוא נהנה מקירבתו ואהבתו של החצי השלם שלצידו. וביחד הם יכולים לשגשג, כי כל אחד משלים את השני ותומך בשני.
במובן הפראקטי של המילה אני מתבוננת לעיתים על זוגיות כעל בנייתו של בניין יחודי במיוחד. זהו בניין שיסודותיו מוצקים ובכל פעם נבנה בו עוד שלב: עוד קומה, עוד חדר או אם תרצו עוד שלב בחיים (מגורים משותפים, חתונה, הולדת ילדים, שינויים שונים כמו מעברי מגורים, שינויים בתחומי העבודה, לימודים, משברים, הצלחות ועוד ועוד). ובבניין הזה כל הזמן עוסקים בבנייה, בבניית היחסים כמו גם התאמתם לשלב בו אנו מצויים. עסוקים בטיפוח, עסוקים בלשים לבנה ועוד אחת, לבחור שטיח ותמונה מיוחדת על הקיר, לארח.
ובבניין הזה, יש חוקיות אחת פשוטה מעבר לכל הדברים: הבנייה עלולה להיות מאתגרת בשלבים השונים, והיא דורשת אורך רוח ועשייה ויוזמה והסכמה והדברות ותקשורת וכבוד הדדי ומה לא? ואילו להרוס את המבנה הזה, אפשר בקלי קלות ובמחי יד.
ובכל זאת, אין כמו בניין יציב, נעים, בו כבר לא צריך לדבר כדי להבין, בו כבר הדברים מוכרים ונעימים ואפשר עליהם להוסיף ולבנות כל אחד לפי רצונו וצרכיו. ופתאום אנו כבר לא רק בני זוג אלא משפחה ונוספים ילדים ואח"כ נכדים...
ולעיתים, בכל זאת הבניין מתפרק...ומתחילים מהתחלה עם בן/בת זוג אחר/ת. ושוב חוזרים ליסודות...
המדיטציה לזוגיות טובה מאפשרת לנו לדמיין את הזוגיות הרצוייה לנו ולמצוא את הדרך אלייה. (בין אם היא זוגיות קיימת, שאנו רוצים לשפר ובין אם זו זוגיות שעדיין לא קיימת). בדרך אל הזוגיות המיוחלת אנו עוברים חומה (והיא המכשול בין המצב העכשיווי לבין המצב הרצוי) ובודקים ממה היא עשוייה? וכיצד נוכל לעבור אותה?פעילויות אפשריות:
- ליצור לפני המדיטציה שיח ובו כל אחד מספר מה היה רוצה שיהיה לו בזוגיות המיטבית? ממש ניתן ליצור תמונה של סדר יום נעים במיוחד ומה קורה בו? ומה עושה אותו מיוחד?
- כדאי ליצור את רשימת הערכים שחשובים לנו בזוגיות. (כמו: אמון, סובלנות, אינטימיות, כבוד הדדי, לפעמים אפילו עצמאות) ולבחון את הדומה והשונה בין הערכים החשובים לכל אחד מבני הזוג.
- בתום המדיטציה אפשר לכתוב באופן אינטואיטיבי מה היא עבורי זוגיות טובה (והייתי נזהרת מהמילה "מושלמת") או לצייר אותה.
- אפשר ליצור דיון על המצב העכשיווי, המכשול (זה שמפריד בין מה שהייתי רוצה שיהיה לבין מה שיש לי) והמצב הרצוי. אפשר לצייר את זה כמו מעין מפת דרכים. עם המפה ליצור כיוון - איך מגיעים למצב הרצוי.
- מעגל הקשבה - כל אחד מספר סיפור על הזוגיות שלו. בזמן שאדם מספר אחרים לא נכנסים לדבריו. מי שמספר מחזיק מקל דיבור, שמסמל שכעת הוא הדובר. שומרים על מסגרת רצויה של זמן כדי שכולם יספיקו לספר ומדברים מהלב, בספונטאניות וללא שיפוטיות.
- אם עובדים בזוגות - כל אחד יכול לכתוב על פתק איזו מתנה הוא היה רוצה לתת לבן הזוג. כל אחד יכול לומר מילה המאפיינת את הזוגיות שלו (מעניין לראות את ההבדלים בין בני הזוג) ועוד ועוד...
ספרים מומלצים:
- "אשת חייל" מאת ליהיא לפיד. יום אחד מתקשרת אליי רותי, חברתי, ואומרת לי: "יש ספר שאת חייבת לקרוא, כתבו אותו עלינו, על החברות מה"גינה"." אחרי שקראתי הבנתי. זהו ספר שכתוב ברגישות גבוהה ומספר על אשה שמתמודדת עם האמהות בצורה שרק אישה שמתמודדת עם האימהות (וכן, גם עם הקריירה) יכולה להבין. לא מתאים לכל דיון על זוגיות, יחד עם זאת מאוד מתאים לשיח על מה שההורות יוצרת בזוגיות...http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=228559
