7. קן הנמלים – ללמידת עבודת צוות

אצל הסינים הכוח המאוחד מתייחס לצבא.
הצבא פועל לפי כללי המשמעת, בכוחות משותפים ולמען מטרה משותפת.
חשוב לשים לב שהמשמעות של צבא, בהקשר זה, הוא להגן על הפרט ולא לתקוף.
הצוות, כמו הצבא, פועל לפי נהלים מסויימים ותלוי בכל אחד מחבריו להצלחתו במשימות העומדות בפניו. לעיתים, אנו יוצרים לעצמינו קבוצות על מנת להגשים מטרות חברתיות, שאנו מעוניינים בהן.


במדיטציה לקחתי דוגמה מהנמלים על מנת ללמוד כיצד ניתן ליצור תקשורת ארגונית לעבודה אפקטיבית ויעילה.
מדיטציה זו מתאימה לעבודה עם קבוצות, המעוניינות לשפר את עבודת הצוות שלהן כמו גם ליחידים, שעבודת צוות הוא תחום שהם מעוניינים לחזק.

פעילויות אפשרויות בקבוצה:

• לתת לכל תת-קבוצה (4-5 אנשים) להרכיב פאזל. או שכל אחד יקבל חלק מהחלקים או שכולם יקבלו את כולם. המטרה בתחרות בין הקבוצות לראות איזו קבוצה מסיימת ראשונה. (אם הפאזלים גדולים לא חייבים לסיים אפשר בנקודת זמן נתונה לבדוק מי הקבוצה שהתקדמה ביותר). אחד המשתתפים הוא צופה הבוחן את אופן עבודת הקבוצות (שיתוף פעולה, מנהיגות, קבלת החלטות וכיו"ב). לאחר מכן במליאה הצופה מספר כיצד התרשם מעבודת הצוות. מלבד פאזלים אפשר לתת כל משימה הדורשת עבודה קבוצתית במשימה הזו. יש הנותנים להכין מגדל מקשי-שתיה ומהדקים וכיו"ב. ניתן ליצור דיון על אופן העבודה ולבדוק מה כל אחד מאיתנו למד מהמשימה. לאחר מכן לעשות את המדיטציה.
• להתחיל במדיטציה ואחריה ליצור דיון: כיצד היינו רוצים לשפר את עבודת הצוות שלנו (אפשר בקבוצות ואז במליאה) או מה נוכל ללמוד מהנמלים? או 10 דברים שנוכל לעשות על מנת לייעל את העבודה.
• כל משתתף לוקח קלף מקלפי שיקופים ומספר על חוויה שבה שיתף פעולה ומה למד מכך. לאחר מכן עושים את המדיטציה.
• ליצור תרשים ארגוני ולבדוק: מהן המטלות הדרושות? מי מבצע כל אחת? איפה קיימת חוסר בהירות לגבי מי אמור לעשות מה? איפה הדברים מתבצעים היטב? באמצעות חיצים אפשר לסמן מי אמור לדווח למי ומי אמור לעדכן את מי ואז לבדוק האם הדברים מתבצעים לשביעות רצונם של כל חברי הצוות.

בעבודה עם יחידים:

• לבדוק מהן הציפיות של היחיד מעבודת צוות ומה קורה בפועל. איפה הפערים? (ניתן להשתמש בקלפי תמונות כמו POINTs OF YOU ואחרים.)
• מה אני יכול לשנות בעשייה שלי (שהרי לא נוכל לשנות אחרים). מה מתאים לי ומה לא מתאים לי בצוות איתו אני עובד?
• לרשום 10 משאלות לעבודת צוות נעימה ופוריה. לתלות את זה במקום שנוכל להזכר בכל פעם.
• לבדוק עם היחיד כיצד הוא יכול לשוחח עם חברי הצוות שלו על מנת לחוש טוב יותר בעבודתו עימם.
• לפעמים כדאי לשקול מעבר למקום אחר....

סרטון נחמד (רציני ובאנגלית) על עבודת הצוות של הנמלים http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://www.teamworkandleadership.com/2009/10/what-can-we-learn-about-teamwork-and-ants-video-included.html
וסרטון קליפ מגניב על נמלים ועבודת צוות (או אם תרצו "גישור")
http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://www.voshy.com/videos/view.php%3Fid%3Damazing-ants_cbupc

6. יונת השלום – להתמודדות עם קונפליקטים

בלב המדיטציה השישית, זו השייכת לקלף "עימות" מתוך קלפי שיקופים, נמצאת תיאוריה מתחום ה - NLP.
התיאוריה מדברת על 3 עמדות, המסייעות לנו להתמודד עם קונפליקט.
עמדה ראשונה - העמדה שלנו עצמינו. כאשר אנו בקונפליקט עם מישהו אנחנו נוהגים להתבצר בעמדתינו. אנו כועסים, חושבים שוב ושוב על כך שאנו צודקים, מחזקים את נקודת מבטינו בטיעונים כאלה ואחרים. העמדה הראשונה, לפיכך, משקפת את העמדה שלנו בסכסוך.

עמדה שנייה - היא עמדתו של הצד השני, האיש עמו אנו בקונפליקט. לפי ה - NLP תמיד קיימת כוונה טובה אצל כל אחד מאיתנו בבואו לעשות משהו. כוונה טובה כלפי עצמו. למשל: חברה העירה לי על האופן בו אני מטפלת בילדי. מאוד נעלבתי (עמדה ראשונה) ועם זאת, אם אצליח להתבונן בדברים מצד החברה אגלה שהיתה לה כוונה טובה. היא רצתה לפקוח את עיני על מנת לעזור לי, מתוך ניסיונה האישי. אולי היא העירה לי בדרך פוגעת או מעליבה. לא תמיד הההתנהגות הולמת (אפשר לבקר את ההתנהגות) אך הכוונה בלב הדברים היא טובה. אז כאשר אנו נכנסים לעמדה שנייה זוהי הזדמנות עבורינו לגלות: מה חושב הצד השני? מה הוא מרגיש? מה הכוונה הטובה שגרמה לו לעשות את הדברים? חשיבה בדרך זו יכולה לחסל מראש חלק גדול מהקונפליקטים שלנו עם סביבתינו. אם אני מבינה שהחברה העירה לי מתוך כוונה טובה לעזור, אני יכולה לא להעלב ולהחליט אם לקבל את הצעתה או לא מבלי לכעוס. וכך בעוד שלל דוגמאות.
העמדה השלישית - היא עמדה משקיף. בדרך זו אנו מנסים להתבונן המתרחש מצד שלישי, נייטרלי. הבה ונצטרף למשקיפים מהאו"ם ונסתכל על הדברים מלמעלה. מה אנחנו רואים מזוית הראייה הזו? האם נוכל למצוא דרך לגשר בין הניצים?

מעניין כיצד הטקסט הסיני מתייחס לכך: "בליבך אתה משוכנע שהדרך שאתה מציע נכונה. אתה מרגיש שהצדק איתך, ולכן אתה ממשיך מתוך בטחון מלא. למעשה, אתה פועל בהתאם לטבע שלך ולתכתיבי הזמן. אולם, דרך זו שבחרת תוביל אותך למצב של עימות. מכשולים והתנגדויות יעלו ויעמדו בדרכך, ואין דרך לעקוף אותם. בין אם אלה מכשולים פנימיים או התנגדויות מבחוץ, הם מייצגים תנועת-נגד איתנה וממשית, שכן מנקודת הראות שלהם אף הם צודקים. עימות זה יאלץ אותך לעצור ולבדוק את הנחותיך המקוריות." (מתוך: "אי-צ'ינג ספר עבודה, מאת: ר.ל. וינג, עמ' 6 http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=35016)




במדיטציה "יונת השלום" אנו מתחילים את המעוף מעמדה ראשונה. היונה היא אנחנו. לאחר מכן אנחנו נכנסים לגוף של מי שאנחנו נמצאים איתו בריב או סכסוך ויכולים להתבונן על הדברים מנקודת מבטו - מעמדה שנייה. לאחר מכן אנחנו הופכים להיות משקיפים ובסוף חוזרים לעמדה ראשונה - ובודקים מה השתנה במהלך המסע.

פעילויות מומלצות:

• קודם כל כדאי לשוחח עם הקונפליקט לפני המדיטציה. עם מי רבנו? על מה? מה חשנו? מה עשינו? על מה חשבנו כשזה קרה? מה גרם לשיא הכעס שלנו (הטריגר)?
• את המדיטציה עצמה כדאי לעשות תוך כדי דיבור. לשאול את השאלות את המונחה ולתת לו לענות בעיניים עצומות תוך כדי המדיטציה. (חשוב לא לפקוח את העיניים ולצאת מההרפיה וחשוב גם להכנס טוב טוב לעמדות השונות ולענות מתוך זוית הראייה השונה.)
• בסוף המדיטציה לבדוק את התובנות שעלו. מה התחושה כעת? מה יכול להביא לשינוי?

• תרגיל נוסף שאפשר לעשות הוא לבדוק את זויות הראייה השונות בין אדם לאדם. כל אירוע שקורה אנחנו מפרשים בצורה שונה. למשל: אם אנו מנחים קבוצה נבקש מכל משתתף לכתוב מה אירע באירוע שבו השתתפו כל חברי הקבוצה. בקשו מהאנשים לפרט. לאחר מכן כל אחד יקרא את מה שכתב. זוהי הזדמנות להתבונן ולראות מה ההבדלים בין ההשקפות השונות. אם נבין שכל אחד מפרש דברים בצורה שונה, נבין למה יש אי הבנות. וגם, נקבל את העובדה שהפרשנות של כל אחד לכל אירוע היא שונה. זה יכול לסייע לנו לכעוס פחות ולקבל את האחר בעיניים פחות שיפוטיות.

ספרים מומלצים:

• את כל המידע שכתבתי בפוסט הזה, ניתן למצוא בספר של דפנה ואמיר רטר "תקשורת עם התת-מודע". במכללת רטר למדתי דימיון מודרך ו - NLP ויותר מהכל למדתי דרך חיים חדשה, שמאוד מסייעת לפיתוח מערכות יחסים מייטביות. לאתר של רטר: http://www.retter.co.il/

5. ברכבת התחתית – לפתח סבלנות לזמן המתנה



מכירים את זה שאתם עומדים בתחנה ומחכים לרכבת?

אין מה לעשות אלא להמתין. וזמן ההגעה לא ממש תלוי בנו.

פעמים רבות בחיים אנו נאלצים להמתין. עשינו כל שביכולתינו, התאמצנו, הגענו, הנענו וכעת כל מה שנותר זה...להמתין. לרכבת, לתשובה מראיון העבודה, לתשובה אם התקבלנו ללימודים, לתשובה האם הספר שלנו ייצא לאור בהוצאה מסויימת ועוד ועוד...

שימו לב, אינני מתכוונת כאן להמתנה בזמן שדברים כן תלויים בנו. לא להמתנה שמישהו אחר יישנה לנו את החיים (אני מאמינה שהחיים שלנו הם מה שאנחנו יוצרים מהם ואל לנו "לחכות" שמישהו אחר יעשה עבורנו), לא להמתנה שמישהו אחר יקדם אותנו, וגם לא להמתנה פאסיבית לאביר על הסוס הלבן. אלא להמתנה שממש לא תלוייה בעשייה שלנו.

אני אחד האנשים, שיותר קשה להם להמתין. אני רוצה את הדברים כאן ועכשיו...קשה לי לקבל שהדברים לא תלויים בי, בעיקר כשההמתנה ארוכה.

ובכל זאת, שימו לב שבתוך המילה "המתנה" מסתתרת המילה "מתנה". אם נדע לראות את המתנה שבתוך זמן ההמתנה נוכל להתחזק ולהתמלא בכוחות. וכך גם במדיטציה - הנוסע ברכבת התחתית מתמלא כל פעם במשאב מחזק אחר כמו: בטחון עצמי, אינטואיציה ואהבה עצמית. כל משאב מלווה בצבע אחר. ועד ההגעה למקום חפצינו (ההמתנה שבזמן הנסיעה) אנו מצויידים בכל מה שצריך.

אז אם נכפתה עליך המתנה ולא תוכל לעשות דבר על מנת להאיץ בקצב הדברים, אפשר לעצמך להתמלא בכוחות ולנצל את זמן ההמתנה על מנת להתחזק.

פעילויות מומלצות

• קחו קופסא וארזו אותה כאריזת מתנה. רשמו עליה "המתנה" הכניסו לתוך הקופסא את כל המתנות שזמן ההמתנה מאפשר. הן כמילים, הן כסמלים (לדוגמה אם אנחנו רוצים להתמלא באהבה אפשר לשים אבן מיוחדת או לב) והכינו לכם את המתנות של תקופת ההמתנה.
• בזמן ההמתנה לפעמים משתנים דברים: תהליכים מתהווים בתוכינו ופתאום אנחנו מבינים דבר מה שלא הבנו קודם. פעמים רבות אנו מגלים שזמן ההמתנה היה הכרחי כדי שנקבל החלטות אחרות, שנבין משהו חדש ואולי אפילו כדי שהזדמנויות אחרות ייקרו בדרכינו. אפשר להזכר בזמני המתנה בחיינו שהיו מועילים לנו. כיצד?
• קלפי שיקופים יכולים לשקף לנו מה מלמדת אותנו תקופת ההמתנה. קחו קלף באקראי ובררו מה הוא משקף?
• זמן ההמתנה, מעבר למדיטציה של הרכבת התחתית, המסייעת לנו להמתין, אפשרו לעצמכם לעשות עוד מדיטציות מהספר. אולי של תמונות עתיד (מה מצפה לנו אחרי ההמתנה) אולי מהעבר (מה אנחנו לוקחים איתנו) ואולי עוד חיזוק משאבים. אפשר גם למצוא מה קשה לנו בזמן המתנה מתוך טבלת "מדיטציות לפתרון תקלות" ולייחד מדיטציה לכך. מדיטציות מאוד עוזרות לנו להמתין. סגלו לעצמיכם מדיטציה לכל יום המתנה - העולם ייראה אחרת.

ספרים מומלצים:

• אם נגזר עליכם להמתין ולחכות ואין לכם מה לעשות בינתיים - כל ספר בתחום ההתעניינות שלכם יכול להיות מופלא...

4. סיפור המערה – להתמודדות עם חוסר ניסיון

 כשראיתי את הסולם הזה קודם כל נאלמתי דום. מאז ומעולם יש לי פחד גבהים ואף פעם לא חמדתי סולמות. אח"כ נשמתי נשימה עמוקה וניסיתי להסתיר את הפחד כדי לא ליצור בהלה אצל שני ילדי הקטנים.
לאחר מכן, עמדתי בשקט או שיתפתי את חברי לטיול בפחד שלי לעלות, אני כבר לא זוכרת ובכל מקרה חיכיתי לסוף הטור, כדי שלא אצטרך מיד להתחיל ולטפס.
לבסוף חשבתי: "מה יכול לעזור לי להתגבר על פחד הגבהים? להתגבר על חוסר הבטחון שלי בגוף שלי שלא אמעד במקרה או שלא אתפוס את הסולם עם הרגל?".
בעלי הציע שהוא יהיה אחרי וכך נעלה ביחד. הרעיון הזה לא נראה לי כי במנשא הוא סחב את עידן והדבר האחרון שבא לי זה למעוד ולמחוץ את הבן שלי תוך כדי.
בסוף מצאתי פתרון. גיסי, שהיה איתנו בקבוצה והוא מדריך מוסמך לטיפוס הרים, הוא יוכל להיות מאחורי ולהנחות אותי ולעזור לי וגם לתמוך אם אמעד.
וכך היה. עליתי והוא אחרי, נשמתי עמוק, ידעתי שעוד רגע כבר אהיה אחרי ואולי אפילו אחוש סיפוק. הוא הדריך אותי איפה לשים יד ואיפה רגל ולאט לאט ובהדרגה צלחתי את הסולם המאיים והצטרפתי לילדי, בעלי ושאר חברי הקבוצה למעלה.

ולמה אני מספרת את הסיפור הזה? כי סיפור המערה מספר על הליכה במקום לא מוכר, הליכה לאיבוד ומישהו שמסייע לנו למצוא את דרכינו בסוף. (תמיכה חיצונית אחרי שבמדיטציה הקודמת התמקדנו בתמיכה פנימית).
הסינים מתייחסים ל"חוסר ניסיון" כאל "שטיון נעורים" המקום שבו אנחנו מבקשים ללכת בדרך חדשה או שזו נקרית בדרכינו או נכפית עלינו וניסיון העבר לא יכול לסייע לנו באותה נקודה. או אז, ממליצים הסינים, כדאי להתייעץ בניסיונם של אחרים, המנוסים מאיתנו בדרך.
במקרה הסולם, נאלצתי להתמודד עם פחד. פחד שאמנם כבר פגשתי בעבר, אך הרבה פעמים נמנעתי ממנו ("אני לטיול עם סולמות וחבלים לא יוצאת...") ואילו עכשיו הייתי חייבת להתמודד איתו כחלק מקבוצה וכחלק ממסלול טיול.

למרות הקושי, אני רוצה להמליץ לעצמי וגם לכם הקוראים, מדי פעם לצאת מההרגל, מהמוכר, ממה שתמיד אנחנו עושים ולנסות לעשות את זה אחרת:
- "אני חייבת להתחיל את הבוקר בכוס קפה" האמנם? אולי אנסה משהו אחר?
- המון פעמים אני שומעת את המשפט: "ואם אני אעזוב את העבודה מה יהיה? מאוד קשה למצוא עבודה בימים אלה..." ולפעמים צריך רק להסתכל סביב ולראות שמה שנראה לנו כמו האפשרות היחידה, העבודה המוכרת אך הלא אהובה, לא מסייעת לנו לממש את עצמנו ואולי אפילו לא מפרנסת אותנו היטב היא לא המוצא האחרון. עם זאת , מנקודת המבט בה אנו נמצאים (במשרד הזה כל יום 9 שעות) קצת קשה להבחין שבחוץ זורחת השמש על אפשרויות רבות. ואותו הדבר לגבי זוגיות, בית המגורים, מערכות היחסים שלנו ועוד ועוד...

ואז ניתן להסתכל סביב ולראות את האנשים האלה שהיינו מתים לעשות את מה שהם עושים. לי תמיד נצבט הלב כשאני שומעת סופר מספר על הספר שלו או צייר שפתח תערוכה חדשה או זמר מוכשר שהוציא תקליט מיוחד. מתי צובט לכם הלב? כשהשף מדבר, הכדורגלן, המתקשרת, הרופא או מנחת הקבוצות? במקום בו נצבט הלב בהרהור קטן של קנאה זהו המקום ששווה לבדוק את הדרך שעשו אנשים עד אליו, כי לפה משהו בנו רוצה ללכת.

ומהדרך של אחרים אפשר ללמוד המון. ד"ר סוס, שאף הוצאה לאור לא רצתה להוציא את ספריו ובסוף נהיה להיט, הוא דוגמה לכך שגם מה שנראה בהתחלה מופרע יכול להיות הצלחה גדולה.

הסינים מציינים שהמקומות האלה שבהם אנו לא יודעים, מבולבלים, מרגישים אבודים, הם הם ההזדמנויות שלנו ללמוד ולגדול. מתוך העובדה שפה יש משהו חדש שמתהווה.

פעילויות מומלצות:

• אחרי המדיציה: בדקו מי היתה האישה הזקנה? מעניין מי יכול לעזור לנו... (אולי סבתא שכבר נפתרה והיא עדיין איתנו בתחושה - מדריכה אותנו מרחוק, אולי אמא, אולי מורה מן העבר שהדברים שאמרה לנו עוד מהדהדים).
• חשבו מה הגדילה שיכולה לחכות לנו מאחורי תחושת חוסר האונים שבחוסר הניסיון: דמיינו אותה, ציירו אותה, פסלו אותה, גזרו והדביקו אותה, כתבו אותה עד שהיא תהיה מוחשית כל כך...)
• חשבו על פעמים שהלכתם לאיבוד (פיזית או נפשית) מה עזר לכם למצוא את דרכיכם מחדש? איך אתם עזרתם לעצמכם אז ומה מהכוחות האלה תוכלו להפעיל כעת?
• בחרו 3 דמויות להשראה ובדקו מהו סיפור חייהן.
• ולבסוף, צאו לטיול במקום חדש...

ספרים מומלצים:

• "החינוך הדמוקרטי - סיפור עם התחלה" מאת יעקב הכט. הספר מתחיל בסיפור אישי של הכותב עד הדרך שלו. ומסביר תיאוריה שלמה כיצד נוכל להתחבר ליכולות שלנו, לחוזקות שלנו וללכת בדרך שלנו וכיצד אנחנו יכולים לסייע לילדינו ללכת בדרך הזו...סיפור מופלא על איש ש"הלך לאיבוד" וגילה דרך חדשה אותה הוא חולק עם העולם. לשמחתי נפלה ברשותי הזכות לעבוד איתו. בפרק 3 הכט מזכיר את ספירלת הלמידה, המאפשרת לנו ללכת כל פעם בדרך חדשה ולצמוח ולהתפתח. הספירלה היוותה השראה לכתיבת מדיטציה מספר 24 והיא מתאימה גם לכאן. הנה הקישור:

onodemocratic.com/Articles/YaacovsBook3rdChapter-PluralStudy.doc

3. הנביטה – להתמודדות עם התחלות קשות

זהו הקלף מקלפי "שיקופים להתבוננות פנימית" המדבר על התחלות קשות. התחלות יוצרות בלבול, יוצרות קושי, דורשות מאיתנו להתמודד עם חוסר ודאות מסויים ואז אנו נדרשים לכל הכוחות שלנו על מנת להתגבר על המצב.

במדיטציה מדומה המצב לזרע הנשתל באדמה ומתקשה לפרוץ ממנה. המכשול והקושי מתגלה כאבן החוסמת את אפשרות היציאה מהאדמה. באמצעות חיבור למשאבים החבויים בשתיל הרך כמו: אומץ ותעוזה הוא עוזר עוז ועוקף לבסוף את האבן עד שהוא מצליח לצאת אל האויר והשמש.

בחיינו אנו נדרשים פעמים רבות לעבור שינויים. חלקם ביוזמתינו וחלקם נכפים עלינו. שינויים כמו מעבר דירה, מעבר עבודה, כניסה/יציאה מזוגיות, ילד נוסף ועוד ועוד... ההתחלה בדרך החדשה מאלצת אותנו לשנות הרגלים מוכרים, ליצור הכרויות חדשות, לצאת מאיזור הנוחות שלנו.
לפעמים אנו נמנעים משינוי בגלל ההתחלות החדשות ואי הוודאות הכרוכה בהם. "איך אני יעבור מהעיר הזו למקום שאני לא מכיר אף אחד?" נאמר גם כשאנחנו מרגישים צורך לצאת למקום יותר ירוק ומרווח.
התחלות חדשות מאלצות אותנו להשתמש בכל הכוחות והיכולות הטמונים בנו כדי לצלוח את השינוי. בכל אחד מאיתנו יש המון כוחות, לפעמים אנו לא מודעים להם. המדיטציה מאפשרת לנו, כמו לשתיל הרך, למצוא את הכוחות שבנו שיסייעו לנו להיות שוב טירונים, להתחיל מבראשית.

פעילויות שיכולות לעזור:

• הזכרו בהתחלה בעברכם. התחלה שהיתה לכם קשה ולאחר מכן הדברים הסתדרו. ("שנאתי את מקום העבודה החדש, אבל לאחר כחודש הכרתי את שולה ופתאום היה נורא נחמד"; "בשבועיים הראשונים באוניברסיטה הסתבכתי במסדרונות, לא מצאתי אף כיתה ותמיד איחרתי לכל השיעורים. היום אני יכול לתת הדרכה לסטודנטים חדשים"; "חצי השנה הראשונה בחו"ל היתה איומה בקושי הבנתי את השפה, לא היו לי חברים. אחרי 3 שנים היה קשה לחזור מרוב שנהנתי.")
• בדקו מהם הכוחות שעזרו לכם אז. מה מהכוחות האלה יכולים לסייע לכם עכשיו. אפשר למיין את הרשימה לכוחות פנימיים (כמו: סבלנות, כושר הסתגלות, אמונה, כוח רצון וכדומה) ולכוחות חיצוניים (קיבלתי עזרה מחבר, קניתי את הספר המצוין, גלשתי באינטרנט וכדומה). איזה כוחות פנימיים וחיצוניים יכולים לסייע לי כעת?
• המדיטציה מתאימה לחיבור לאדמה ולשתילה. קנו שתילי פרחים או ירקות ושתלו אותם בעציץ או באדמה. אפשרו לעצמכם לגדול יחד איתם. בדקו מה הם צריכים ומה אתם כדי להסתגל ל"אדמה" החדשה ולהצליח להצמיח בה שורשים. וכן, גם בשביל לצמוח ולפרוח! (ד"א המדיטציה מתאימה לט"ו בשבט).
• רשמו 5 התחלות חדשות (והן לא חייבות להיות קשות, להפך) שהייתם רוצים להתחיל בחייכם. (להתחיל לצייר, להתחיל לעשות ספורט, לרקום, לסוע לטייל יותר וכן הלאה). התחילו בדבר אחד לפחות כבר בשבוע הקרוב...

2. אימא אדמה – לכניסה להיריון ולחיבור לאימהות

המדיטציה השנייה עוסקת בתחום שהיווה שיעור משמעותי עבורי.
החיים משתנים עם בואו של הילד הראשון ואנו האימהות נדרשות לשנות הילוך: להאט, להיות קשובות לקצב של תינוק, להרפות שליטה מתכנון וניהול הזמן שלנו. לי אישית זה היה שיעור משמעותי. אני עדיין לומדת (נכון לילד השלישי).

תהליך כניסה להריון אף הוא תהליך הדורש סבלנות, לעיתים רבה מאוד, לא הכל תלוי בנו בתהליך הזה ואין הרבה שנוכל לעשות על מנת לקדם אותו.

ובנוסף תהליך ההריון עצמו. זהו תהליך ארוך, לא תמיד נעים, המאפשר לנו להסתגל לאט ובהדרגה לשינוי שכל ילד מביא לחיינו. בהריון ראשון אנו עסוקות פעמים רבות באיזה אימהות נהיה? בפנטזיות על האימהות שנהיה ועל התינוקות שיהיו לנו. לפעמים יש פחדים וחרדות מהלידה ומהבדיקות הרבות.

דימיון מודרך מאפשר קודם כל להרגע. כשהייתי בשמירה הריון נהגתי לשמוע דיסק של דימיון מודרך מדי יום. זה מאוד עזר לי להפחית את רמות החרדה להמשכו של ההריון. הרגיעה מאוד חשובה, ההתמקדות בחשיבה חיובית, והסבלנות...

תפקידה של מדיטציה זו הוא לסייע לנו בכל אלה: ברגיעה ובהכנה לתהליך הכניסה לאמהות. אם זה לפני ההריון, בהריון עצמו ולאחר הלידה וההסתגלות לתינוק (בתקווה שיהיה לנו זמן לכך...)
הסינים משייכים לאדמה את המהות הנשית. האדמה פשוט נמצאת סבילה ומקבלת גשם, שמש, זרעים. היא נמצאת על מנת להכיל את הזרעים, להזין אותם ולאפשר להם להתפתח. היא לא "מנהלת" את העניינים אלא פשוט נענית למתרחש ומאפשרת לו להיות.

כך גם הביצית המחכה לזרע  - פשוט ממתינה.
כך גם האם המטפלת בתינוק בראשית ימיו - מתאימה עצמה לצרכים שלו ונענית לו. אם ננסה להתאים תינוק לזמן שלנו, ברוב המקרים נתקל בסירוב.


פעילויות שניתן לעשות בעקבות / לפני המדיטציה:

• לעשות את המדיטציה בטבע יכולה להיות חוויה נהדרת של חיבור אמיתי לאדמה.
• למי שמתקשה להכנס להריון זו הזדמנות לקבל מסר מעצים לתהליך מהאדמה. אפשר לדון אחרי המדיטציה בדרכים המסייעות לנו בתהליך הקשה כל כך של ההמתנה לכניסה להריון. אפשר להיעזר גם במדיטציה 5 - המדברת על המתנה - כיצד נוכל לחזק את הכוחות שלנו בתקופה שאין לנו שליטה על קצב התהליך. אפשר לשתול זרעים בעציצים ולהמתין לגדילה שלהם, לדבר על מה יכול לסייע (שמש, מים, דשן) ובהתאם מה יכול לסייע לנו - חופשה, טיפול מפנק, מהם הדרכים שלנו לרגיעה?
• למי שרוצה להתחבר לאימהות - אפשר לשוחח על היכולת להרפות מהניסיון לנהל את הדברים ופשוט להיות סבילה ומכילה לקיים. מה הכוחות המאפשרים לנו לעשות זאת (כוחות פנימיים וסיוע חיצוני)? מה הקשיים שאנחנו חוות בתהליך הזה? האם אנו יודעים על אנשים שיודעים להיות סבילים ומכילים? מה דומה בינינו לבינם? מה שונה?
• בכל מקרה ניתן לרשום את המסר מאימא אדמה על בריסטול ולקשט ולתלות במקום שנוכל לראות ולהיזכר.
• לפני המדיטציה לקיים דיון על "מהי אימהות עבורי?" ולקחת קלף מקלפי שיקופים. כל אחת תספר מהי האימהות עבורה וכיצד זה מתחבר לקלף (אפשר גם בלי קלפים). לאחר מכן לעשות סבב נוסף ובו כל אחת יכולה להגיב על דברי האחרת ממקום של הזדהות ולא (!) ממקום שיפוטי.

ספרים מומלצים:
יש המון ספרות מקצועית בתחומי האימהות ובתחומי הפיריון.
ספר אנגלי (יש תרגום בעברית), רומן משעשע ושנון על האמהות של אשת קריירה
נקרא "אין לי מושג איך היא עושה את זה?" מאת: אליסון פירסון.
עוד על הספר אפשר לקרוא בקישור:
http://matarbooks.co.il/index.php?book=1151&nav=1


ספר נוסף עם סיפורים מרגשים על אמהות מפי אמהות ישראליות שונות נקרא "להיות אמא" מאת: תמר מור סלע. אי אפשר לא לבכות כשקוראים את הספר הזה. עוד מידע בקישור:
http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%90.aspx?c0=20644&bsp=13596


ספר עיון נפלא, המתייחס לכל הנושא של איטיות בחיים נקרא "בשבח האיטיות" מאת: קרל אונורה.
בספר מוקדש פרק שלם הנקרא: "ילדים: איך לגדל ילד בלי להאיץ בו". ובכלל, הספר כולו משבח את יכולתינו לעשות דברים בקצב איטי יותר. עוד פרטים בקישור: http://www.text.org.il/index.php?book=0609091