2. אימא אדמה – לכניסה להיריון ולחיבור לאימהות

המדיטציה השנייה עוסקת בתחום שהיווה שיעור משמעותי עבורי.
החיים משתנים עם בואו של הילד הראשון ואנו האימהות נדרשות לשנות הילוך: להאט, להיות קשובות לקצב של תינוק, להרפות שליטה מתכנון וניהול הזמן שלנו. לי אישית זה היה שיעור משמעותי. אני עדיין לומדת (נכון לילד השלישי).

תהליך כניסה להריון אף הוא תהליך הדורש סבלנות, לעיתים רבה מאוד, לא הכל תלוי בנו בתהליך הזה ואין הרבה שנוכל לעשות על מנת לקדם אותו.

ובנוסף תהליך ההריון עצמו. זהו תהליך ארוך, לא תמיד נעים, המאפשר לנו להסתגל לאט ובהדרגה לשינוי שכל ילד מביא לחיינו. בהריון ראשון אנו עסוקות פעמים רבות באיזה אימהות נהיה? בפנטזיות על האימהות שנהיה ועל התינוקות שיהיו לנו. לפעמים יש פחדים וחרדות מהלידה ומהבדיקות הרבות.

דימיון מודרך מאפשר קודם כל להרגע. כשהייתי בשמירה הריון נהגתי לשמוע דיסק של דימיון מודרך מדי יום. זה מאוד עזר לי להפחית את רמות החרדה להמשכו של ההריון. הרגיעה מאוד חשובה, ההתמקדות בחשיבה חיובית, והסבלנות...

תפקידה של מדיטציה זו הוא לסייע לנו בכל אלה: ברגיעה ובהכנה לתהליך הכניסה לאמהות. אם זה לפני ההריון, בהריון עצמו ולאחר הלידה וההסתגלות לתינוק (בתקווה שיהיה לנו זמן לכך...)
הסינים משייכים לאדמה את המהות הנשית. האדמה פשוט נמצאת סבילה ומקבלת גשם, שמש, זרעים. היא נמצאת על מנת להכיל את הזרעים, להזין אותם ולאפשר להם להתפתח. היא לא "מנהלת" את העניינים אלא פשוט נענית למתרחש ומאפשרת לו להיות.

כך גם הביצית המחכה לזרע  - פשוט ממתינה.
כך גם האם המטפלת בתינוק בראשית ימיו - מתאימה עצמה לצרכים שלו ונענית לו. אם ננסה להתאים תינוק לזמן שלנו, ברוב המקרים נתקל בסירוב.


פעילויות שניתן לעשות בעקבות / לפני המדיטציה:

• לעשות את המדיטציה בטבע יכולה להיות חוויה נהדרת של חיבור אמיתי לאדמה.
• למי שמתקשה להכנס להריון זו הזדמנות לקבל מסר מעצים לתהליך מהאדמה. אפשר לדון אחרי המדיטציה בדרכים המסייעות לנו בתהליך הקשה כל כך של ההמתנה לכניסה להריון. אפשר להיעזר גם במדיטציה 5 - המדברת על המתנה - כיצד נוכל לחזק את הכוחות שלנו בתקופה שאין לנו שליטה על קצב התהליך. אפשר לשתול זרעים בעציצים ולהמתין לגדילה שלהם, לדבר על מה יכול לסייע (שמש, מים, דשן) ובהתאם מה יכול לסייע לנו - חופשה, טיפול מפנק, מהם הדרכים שלנו לרגיעה?
• למי שרוצה להתחבר לאימהות - אפשר לשוחח על היכולת להרפות מהניסיון לנהל את הדברים ופשוט להיות סבילה ומכילה לקיים. מה הכוחות המאפשרים לנו לעשות זאת (כוחות פנימיים וסיוע חיצוני)? מה הקשיים שאנחנו חוות בתהליך הזה? האם אנו יודעים על אנשים שיודעים להיות סבילים ומכילים? מה דומה בינינו לבינם? מה שונה?
• בכל מקרה ניתן לרשום את המסר מאימא אדמה על בריסטול ולקשט ולתלות במקום שנוכל לראות ולהיזכר.
• לפני המדיטציה לקיים דיון על "מהי אימהות עבורי?" ולקחת קלף מקלפי שיקופים. כל אחת תספר מהי האימהות עבורה וכיצד זה מתחבר לקלף (אפשר גם בלי קלפים). לאחר מכן לעשות סבב נוסף ובו כל אחת יכולה להגיב על דברי האחרת ממקום של הזדהות ולא (!) ממקום שיפוטי.

ספרים מומלצים:
יש המון ספרות מקצועית בתחומי האימהות ובתחומי הפיריון.
ספר אנגלי (יש תרגום בעברית), רומן משעשע ושנון על האמהות של אשת קריירה
נקרא "אין לי מושג איך היא עושה את זה?" מאת: אליסון פירסון.
עוד על הספר אפשר לקרוא בקישור:
http://matarbooks.co.il/index.php?book=1151&nav=1


ספר נוסף עם סיפורים מרגשים על אמהות מפי אמהות ישראליות שונות נקרא "להיות אמא" מאת: תמר מור סלע. אי אפשר לא לבכות כשקוראים את הספר הזה. עוד מידע בקישור:
http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%90.aspx?c0=20644&bsp=13596


ספר עיון נפלא, המתייחס לכל הנושא של איטיות בחיים נקרא "בשבח האיטיות" מאת: קרל אונורה.
בספר מוקדש פרק שלם הנקרא: "ילדים: איך לגדל ילד בלי להאיץ בו". ובכלל, הספר כולו משבח את יכולתינו לעשות דברים בקצב איטי יותר. עוד פרטים בקישור: http://www.text.org.il/index.php?book=0609091